החלטה בתיק מ"ת 975-08-11 - פסקדין

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

1.         כנגד המשיב הוגש בבית משפט זה כתב אישום (פ"ל 971-08-11), המייחס לו עבירות של: נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א 1961, נהיגה ללא רישיון תקף, עבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א 1961, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל 1970 ונהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 62(3)ו39(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א 1961 .

2.         על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 7.8.11 בשעה 9:50 לערך, נהג המשיב ברכב פרטי מסוג יונדאי מספר רישוי 9434310 (להלן "הרכב"), ברחוב אוסשקין בנהריה.

אותה עת נהג המשיב ברכב, בהיותו תחת השפעת סמים מסוכנים, בבדיקת שתן שנערכה לו נמצא סם מסוכן מסוג קניבס.

בתאריך 12.7.11 נפסל המשיב בנוכחותו מלהחזיק או קבל רשיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים, בתיק מס' 7382-05-10, המשיב נהג ללא רישיון נהיגה תקף שפג ב- 3/2004 וללא תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב.

3.         בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.       ב"כ המבקשת ציין בבקשה כי לחובת המשיב 34 הרשעות קודמות חלקן בעלות אופי זהה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, וכן הרשעה פלילית בגין עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, האחרונה משנת 2003.

לדברי ב"כ המבקשת, רק לפני חודש נגזר על המשיב עונש של מאסר על תנאי למשך 3 חודשים לשנתיים ופסילה למשך 4 חודשים, אך למרות זאת ממשיך המשיב לנהוג ללא רישיון, בזמן פסילה ותחת השפעת סמים.

לטענת ב"כ המבקשת העבירות החמורות המיוחסות למשיב והדפוס החוזר בהתנהגותו, מלמדים כי שחרורו יהווה סיכון ברור ומוחשי לציבור בכלל והמשתמשים בדרך בפרט. לפיכך, יש מקום להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

5.         הסניגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אולם ביחס לעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים טען כי אין די ראיות לכך, לדבריו המשיב אכן עישן סמים, אולם היה זה ביום שישי, בעוד הוא נתפס ביום ראשון ומכאן שיש ספק אף לעניין ידיעתו של המשיב בעניין זה.

הסנגור הוסיף כי המשיב עבר הליך גירושין ארוך ומייגע , ילדיו הורחקו ממנו והוא נושא על גבו חובות כבדים.

לדבריו המשיב בעל מספרה בנהריה, המשך עבודתו נחוץ לשם תשלום מזונות ילדיו וכן העברת כספים לקופת הכונס עקב הליך פשיטת רגל.

ב"כ המשיב ביקש כי המשיב ישהה במעצר בית בבית אחותו בנהריה המוכנה לפקח עליו כל זמן שיידרש.

6.         סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים:

א.         קיום ראיות לכאורה להוכחות אשמת המשיב.

ב.         קיום עילה למעצר.

ג.          חלופת מעצר.

א.         קיומן של ראיות לכאורה

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה בכל הקשור לענין הנהיגה בזמן פסילה, בנוסף לכך מצאתי כי די בשלב זה בראיות הקימות בעניין הנהיגה תחת השפעת סמים,